ספקים שעוברים את מכרז גפ״ן נוטים לחשוב שעיקר העבודה מאחוריהם. התוכנית התקבלה, היא במסלול הירוק, יש מספר במאגר ואפשר להתחיל לעבוד.
זה הגיוני. המכרז בנוי כך שהוא מרגיש כמו קו הסיום.
אבל הוא לא תמיד כזה.
בתוך המאגר קיימת שכבה נוספת שנקראת מסגרות, ובחלק מהמקרים היא יכולה להיות משמעותית מאוד לספק. לפעמים בגלל הבידול, לפעמים בגלל קהל יעד מאוד מסוים, ולפעמים מסיבה הרבה יותר פרוזאית: תקציב.
מסגרת היא לא עוד תת־סל. היא גם לא מסלול עוקף גפ״ן. להפך. כדי להגיע אליה צריך בדרך כלל לעבור קודם דרך המכרז, לבחור את תת־הסל המתאים ולעמוד בדרישות שלו.
רק אחר כך נפתח השער הבא.
נתחיל מתת־הסל
תוכנית לא מוגשת ל"גפ״ן" באופן כללי. צריך להחליט איפה היא יושבת מקצועית.
STEM, למידה רגשית־חברתית, חינוך חברתי־ערכי, עבודה עם צוותי חינוך או כל תחום אחר שקיים במבנה המכרז של אותה שנה.
הבחירה הזו הרבה יותר חשובה מהשם שמופיע בראש הטופס.
תת־הסל קובע אילו תנאי סף יחולו על התוכנית, איזה ניסיון צריך להציג, אילו אנשי מקצוע יכולים להפעיל אותה, אילו מסמכים צריך לצרף ולעיתים גם איזו השכלה או הכשרה נדרשת.
זה השער האמיתי למאגר.
אוסיף ואמר שלא פעם אני ממליץ לספקים לשכתב מחדש את התוכנית שלהם עוד בטרם המכרז, ולכתוב אותה על בסיס התת סל העתידי אליו הם רוצים/יכולים לגשת. ואפילו… לכתוב את התוכנית מראש על בסיס המסגרת הספציפית שהם רוצים להיות מוכרים בה.
ואז מגיע המכרז ניגשים לתת סל. ואז מופיעה לנו אפשרות נוספת: מסגרת.
המסלול נראה בערך כך:
מכרז גפ״ן – בחירת תת־סל – עמידה בתנאים – מסגרת ייעודית
ולא להפך.
אי אפשר לראות את הכותרת "מסגרת STEM", להחליט שהתוכנית שלנו עוסקת בטכנולוגיה ולהגיש ישר לשם. קודם צריך להשתייך למקום הנכון בתוך מכרז גפ״ן…
אבל בכתיבת התוכנית טרם ההגשה, אני בהחלט מכניס אלמנטים ודגשים שרלוונטיים הן לתת הסל והן למסגרת העתידית.
למה משרד החינוך צריך גם מסגרות?
כי מאגר גפ״ן הפך למאגר עצום.
למנהלים יש היום היצע אדיר. מבחינת הספק זה נפלא, עד הרגע שבו מבינים שגם כל המתחרים נמצאים שם.
מנהל בית ספר שמחפש תוכנית בתחום מסוים לא תמיד עומד מול עשר אפשרויות. לפעמים הוא עומד מול מאות.
מסגרת מאפשרת למשרד החינוך לקחת תחום שהוא רוצה לקדם ולסמן בתוכו קבוצה מצומצמת יותר של תוכניות שמתאימות לקריטריונים נוספים.
מבחינת הספק זה אומר דבר פשוט: הוא עדיין נמצא במאגר הגדול, אבל הוא עשוי להיכנס גם למועדון קטן יותר.
וככל שהמועדון קטן יותר ומעניין יותר את המערכת, כך כדאי לפחות לדעת שהוא קיים.
אז מה יוצא לספק מזה?
היתרון הראשון הוא פחות תחרות ישירה.
תוכנית שנמצאת במאגר גפ״ן יכולה לעמוד ליד עשרות או מאות תוכניות אחרות. בתוך מסגרת ייעודית השדה עשוי להיות הרבה יותר מצומצם.
היתרון השני הוא בידול.
כולם כבר אומרים "אנחנו בגפ״ן". זה מזמן הפסיק להיות משפט שגורם למנהל להרים גבה.
אבל תוכנית ששייכת גם למסגרת מקצועית מסוימת מספרת משהו נוסף. היא עברה עוד התאמה, עוד בדיקה, עוד סינון.
היתרון השלישי הוא זה שמעניין בדרך כלל יותר את בעל העסק: יש מסגרות שמתחברות למדיניות, לתוכניות ממשלתיות או לתקציבים שמשרד החינוך רוצה להפנות לתחומים מסוימים.
במצב רגיל הספק מחפש בית ספר שישלם לו.
במצב טוב יותר יש בית ספר עם תקציב שמחפש תוכנית.
עדיין צריך לשווק. עדיין צריך להיות טובים. עדיין צריך לדעת למכור. אף מסגרת לא שולחת צ'ק בדואר.
אבל נקודת הפתיחה כבר אחרת.
STEM הוא דוגמה טובה
נניח שיש לכם תוכנית רובוטיקה.
מבחינתכם זה STEM. ברור.
גם בינה מלאכותית נשמעת STEM. מדעים נשמע STEM. הנדסה בוודאי.
אבל משרד החינוך לא עובד לפי התחושה שלנו.
כדי להשתייך למסגרת STEM צריך לבדוק באיזה תת־סל התוכנית נמצאת, מה דורשת המסגרת, מי מפעיל אותה, מה באמת נלמד בה והאם היא עומדת בקריטריונים המקצועיים שנקבעו.
רובוט על הכריכה לא מספיק.
גם המילה "חדשנות" לא עושה קסמים, למרות השימוש המרשים שנעשה בה בשנים האחרונות.
הקריטריונים קובעים.
במסגרות אחרות קהל היעד הוא חלק מהעניין
קחו למשל מסגרת שמיועדת לחברה הדרוזית והצ'רקסית.
במקרה כזה לא מספיק לשאול מה התוכנית עושה. צריך לשאול גם למי היא נבנתה.
ספק שכבר עובד בחברה הדרוזית, מכיר את בתי הספר, את השפה, את התרבות ואת הקהילה ומפעיל תוכנית שעוסקת בזהות, שייכות או מורשת, יכול למצוא שם התאמה טבעית.
לקחת תוכנית כללית, לתרגם כמה שקופיות לערבית ולהודיע שעשינו התאמה לחברה הדרוזית זה כבר משהו אחר.
אותו דבר נכון גם למסגרות בחברה הערבית והבדואית.
התאמה לאוכלוסייה אינה שינוי שפה בלבד. היא מתחילה בהבנה של מטרות המסגרת ושל הצורך שמשרד החינוך מנסה לתת לו מענה.
לפעמים גם שם המסגרת מטעה
"חינוך למיניות בריאה" נשמע כמו מטרייה מאוד רחבה.
ספק שעוסק במוגנות, גבולות, יחסים, דימוי גוף או מיניות יכול להניח אוטומטית שהוא בפנים.
לא בהכרח.
שם המסגרת מספר לנו על העולם שבו היא פועלת. הוא לא מחליף את תנאי הקבלה שלה.
זו אבחנה קטנה אבל חשובה מאוד, בעיקר בתקופה של מכרז, כשכולם מחפשים מהר איפה אפשר להכניס את התוכנית.
לפעמים היא מתאימה.
לפעמים כמעט.
ולפעמים בכלל לא.
עדיף לגלות את זה לפני ההגשה.
אילו מסגרות קיימות?
באוקטובר 2026 מופיעות במאגר מסגרות בתחומים כמו STEM, מצוינות בתקומה ובתנופה, החברה הדרוזית והצ'רקסית, חוסן ומצוינות בחברה הערבית והבדואית, תנ״ך ומורשת, ירושלים, זכויות תלמיד, תומכי חינוך הוראה וחינוך למיניות בריאה.
רמת הבהירות שלהן לא אחידה.
יש מסגרות שבהן התנאים מפורטים וברורים יחסית. אחרות דורשות הרבה יותר חיפוש, הצלבה והבנה של מסמכי משרד החינוך.
זו גם הסיבה שלא הייתי משנה תוכנית או מוציא כסף רק מפני שכותרת של מסגרת נשמעת מתאימה.
קודם בודקים אם הדלת באמת פתוחה.
ומתי מגישים?
גם כאן אין כלל אחד שאפשר להדפיס ולתלות על הקיר.
למסגרות יכולים להיות מועדים משלהן, ולעיתים הם אינם זהים לחלון ההגשה המרכזי של מכרז גפ״ן.
לכן כשמתפרסמת מסגרת רלוונטית צריך לבדוק את ההודעה והמסמכים של אותה מסגרת: מי רשאי להגיש, מה נדרש מהתוכנית ומהו מועד ההגשה.
לא כדאי להסתמך על מה שהיה במכרז קודם. גם לא על צילום מסך שעובר כבר שנתיים בקבוצת וואטסאפ של ספקים ומסרב למות.
השאלה שאני מוסיף היום כשאני בוחן תוכנית
ספק מגיע עם תוכנית ואומר: "לאיזה תת־סל אני מתאים?"
זו עדיין אחת השאלות החשובות ביותר.
אבל אחרי שמצאנו את תת־הסל אני רוצה לבדוק עוד דבר:
האם יש מסגרת שאליה התוכנית יכולה להגיע אחר כך?
ולפעמים מגיעה שאלה נוספת: האם חסר בתוכנית משהו אמיתי, לא קוסמטי, שיכול להפוך אותה למתאימה למסגרת?
יכול להיות שזה רכיב מקצועי שחסר. יכול להיות ניסיון. אולי סוג מסוים של איש צוות. לפעמים התאמה של התוכן.
אני לא מאמין בלבנות תוכנית עקומה רק כדי לסמן עוד וי במכרז. אם תוכנית לא שייכת למסגרת, שתישאר בחוץ. שום דבר רע לא יקרה לה.
אבל אם היא ממילא קרובה, ואם התאמה נכונה יכולה לפתוח בפניה שוק ממוקד יותר או תקציב נוסף, יהיה קצת חבל לגלות את זה שנה אחרי ההגשה.
בסוף, מכרז גפ״ן הוא שער הכניסה.
רוב הספקים משקיעים את כל האנרגיה בלפתוח אותו.
אחרי שנכנסתם, שווה לפחות להרים את הראש ולבדוק אילו עוד שערים יש בהמשך הדרך.
כותב המאמר הוא סטיב טלאור, יועץ עסקי ואסטרטגי לתוכניות חינוכיות, מלווה עשרות גופים בתחום החינוך הלא פורמלי משנת 1999.
רוצים לשמוע עוד, לשתף או לשאול? אשמח לשמוע בתגובות או בשיחה אישית.
