שיווק תוכניות לימוד בזמן מלחמה

כשהכול משתנה… גם אתה צריך להשתנות

שיווק זה תמיד אתגר
אבל שיווק של תוכניות חינוכיות למערכת החינוך, דווקא בעיצומה של מלחמה, זה כבר אתגר ברמה אחרת לגמרי.

הרי תקופת השיווק של תוכניות לימוד למערכת החינוך בישראל נפתחת איפשהו בסוף אפריל וממשיכה עד אמצע יולי.
כן, יש גם טפטופים באוגוסט… וגם באוקטובר… אבל השיא? הוא קורה עכשיו. בדיוק עכשיו.

וכאן בדיוק נכנס האבסורד
כי בזמן שהשוק אמור להיות בתנועה, מערכת החינוך קפואה. מורים מותשים, מנהלים לא ישנים בלילה, התלמידים בין מקלטים לזום, ובתי הספר מגויסים כולם… לא למתווים, אלא למצבים.
ומה שנראה כמו שיווק, הופך תוך שנייה לניסיון נואש להרים טלפון ולשמוע קצה של קול בצד השני.

אז מה עושים?

נתחיל ממה שלא עושים

לא מציקים.
לא שולחים עוד מייל.
לא משגעים את בית הספר עם חומרים שיווקיים שאין להם רגע להוריד את הראש.

ובטח שלא מתנהגים כאילו כלום לא קורה.

כללי השיווק משתנים… ובצדק

הפרוטוקולים שהכרנו?
שכחו מהם.
המבנה המסודר של תכנית שנתית… הצעות ערך… מודל AIDA… כל אלה אולי היו יפים על לוח פרזנטציה בפגישת הנהלה ב־2018
אבל היום, בעידן שבו כל החלטה היא בין אזעקה לצליל מחריד של התראת חירום… הדברים פשוט לא עובדים ככה.

וכשחושבים על זה…
הפעם האחרונה שהמודלים האלה באמת עבדו כמו שצריך הייתה לפני 4 או 5 שנים.
מאז… הקורונה ששינתה את כללי המשחק, המלחמות החליפו זו את זו, והעייפות התמקמה עמוק בתוך הליבה של מערכת החינוך.

אז מה כן עושים?

כמה עקרונות שכדאי לזכור:

1. מפסיקים למכור… ומתחילים להקשיב

בתי הספר לא מחפשים "עוד תוכנית מצוינת".
הם מחפשים מישהו שיבין אותם.
שיבין את הלחץ, את הבלבול, את הרצון שלהם להרגיש לרגע אחד שיש מישהו בצד השני שלא רק רוצה למכור להם… אלא גם באמת אכפת לו.

2. מדברים בגובה העיניים

שכחו ניסוחים גבוהים מדי.
זה לא הזמן למונחים מפוצצים כמו "אימפקט", "למידה רב תחומית", או "סט פדגוגי חדשני".
זה הזמן לשפה פשוטה, בהירה, רגישה.
להגיד…  אני פה. אם צריך אותי… אני זמין.

3. מציעים פתרון, לא מוצר

זה לא משנה מה לימדתם עשרים שנה
זה משנה אם התוכנית שלכם יכולה להיות כרגע פתרון אמיתי.
אם היא גמישה, אם היא זמינה מיידית, אם היא יכולה להיכנס גם למערכת זמנית, גם לקייטנה מזדמנת, גם כגשר עד פתיחת שנה שאף אחד לא יודע מתי תקרה בדיוק.

4. מתאימים את הקצב למקבל ההחלטות

זה לא הזמן ללחוץ.
תנו למנהלים ולרכזים לנשום.
תציעו… תחכו… ותהיו סבלניים.

5. משתמשים ביצירתיות דווקא איפה שאין זמן

מנהלת לא יכולה לצאת לפגישה?
אולי תשאירו לה מעטפה עם ערכה קטנה וצירוף ידני.
אי אפשר להגיע לבית הספר?
אולי תעבירו את ההצעה במייל אישי… בווטסאפ מצולם, קצר, שנראה ומרגיש אנושי ולא כמו ניוזלטר על סטרואידים.

6. בונים אמון, לא רק מותג

בסוף, בשנים קשות… נשארים מי שסומכים עליהם.
ומי שנזכרו בך לא רק כשהיה נוח.
זו ההזדמנות להיבנות אחרת.

לסיכום…

כשאין ודאות…
כשהשוק משתנה מהר יותר ממה שגוגל יכול לעדכן…
כשהלב כבד, והחינוך חבול…

הכלל הראשון בשיווק חכם הוא להפסיק לחשוב כמו איש שיווק
ולהתחיל לחשוב כמו בן אדם.

ושם, בתוך השבר, נולדות דווקא ההחלטות הכי טובות.