רפורמת גפ"ן – בין הבטחות למציאות

ההבטחה הגדולה של רפורמת גפ"ן

כאשר משרד החינוך השיק את רפורמת גפ"ן באוגוסט 2021, היא נראתה כהבטחה גדולה לשינוי אמיתי: הענקת אוטונומיה למנהלי בתי הספר, יחד עם תקציבים גמישים הנעים בין 300,000 ש"ח למיליון ש"ח. כ-3,500 בתי ספר, המהווים 65% ממוסדות החינוך, נכללו ברפורמה, עם תקציב כולל של 2.59 מיליארד ש"ח. התקציבים לתלמידים נפרסו בטווח של 1,294-1,941 ש"ח בבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים, ובין 736-1,104 ש"ח בחטיבות העליונות, לצד "סל רשותי" של 130 ש"ח לתלמיד.

נראה היה שהגיע רגע השינוי – ביזור סמכויות שיאפשר למנהלים לקבל החלטות באופן עצמאי לטובת צורכי התלמידים. אך האם ההבטחה התממשה?

מציאות ריכוזית במקום גמישות ניהולית

בפועל, הרפורמה שהייתה אמורה להעביר כוח לשטח, דווקא ריכזה סמכויות בידי משרד החינוך. היום, משרד החינוך הוא זה שקובע מי זכאי לתקציבים, כיצד יחולקו ובאילו תנאים. כך, במקום גמישות, התקבלה מערכת שבה המנהלים נדרשים להתמודד עם פרוצדורות בירוקרטיות, וההתעסקות הטכנית גוברת על העשייה החינוכית.

במקום להקל על עבודת הניהול, נוצרה מערכת מסורבלת, מלאת מדדים ונהלים, שמגבירה את התלות במשרד החינוך ומייצרת תחושת חוסר אמון ביכולותיהם של המנהלים לקבל החלטות עצמאיות.

השפעת הרפורמה על הספקים – בין אמון לפיקוח

הרפורמה השפיעה גם על ספקי התוכניות החינוכיות. על פניו, ניתן היה לצפות ליותר הזדמנויות לשיתוף פעולה, אך בפועל, נוצרו מגבלות רבות שמקשות על הספקים לפעול בחופשיות.

פיקוח מוגבר במקום מערכת מבוססת אמון

כתב המכרז שפורסם השנה מדגיש את הפיקוח ההדוק על הספקים. לדוגמה:

• 15 סוגי הפרות שונות עם "פיצויים מוסכמים".
• ספק שגובה מחיר גבוה מהמותר עלול להיות מושעה לשלוש שנים.
• שינוי תוכנית בהתראה של פחות מ-48 שעות דורש אישור מפורט.

כתוצאה מכך, ספקים רבים מוצאים עצמם משקיעים יותר זמן במילוי טפסים ודיווחים מאשר בפיתוח תכנים חדשניים.

מערכת בירוקרטית מחמירה

המערכת דורשת:

• דיווח על כל פעילות לפחות שבעה ימים מראש.
• תיעוד מדוקדק של כל פרט.
• ביקורות פתע ובקרת נתונים קפדנית.

בנוסף, זמני האישור מצד הרשויות ארוכים, מה שמקשה על קיום הפעילויות בפועל.

קריאה לאיזון – בין פיקוח לאמון

אין ספק שיש צורך בפיקוח על כספי ציבור, אך יש למצוא את האיזון הנכון. הגיע הזמן להחזיר את האמון למערכת:

• אמון במנהלים – שיודעים כיצד לנהל את בתי הספר שלהם בצורה מקצועית ולטובת התלמידים.
• אמון בספקים – שמטרתם להביא ערך אמיתי ולשפר את החינוך בישראל.
• אמון במערכת – שכל הגורמים בה פועלים יחד למען מטרה משותפת.

המסקנה – פחות בירוקרטיה, יותר חדשנות

למרות הביקורת, רפורמת גפ"ן עדיין טומנת בחובה פוטנציאל לשינוי חיובי. מה שנדרש הוא פחות רגולציה מכבידה ויותר מרחב לחדשנות, יצירתיות ועשייה חינוכית אמיתית.

כי בסופו של דבר, הצלחת הרפורמה תימדד לא רק בנתונים, אלא בהשפעה שלה על הכיתות, התלמידים והחינוך בישראל.